שינה לפי גיל

הכללים האלה נכונים לכל שינה, ביום ובלילה, עד גיל שנה.

• תמיד על הגב. גם השכבה על הצד מסוכנת כמו על הבטן.
• משטח ישר ומוצק עם סדין מותאם בלבד. משטח משופע (יותר מ-10 מעלות) לא בטוח לשינה.
• בלי כריות, שמיכות, מגני ראש ובובות רכות במיטה. שק שינה קל במקום שמיכה.
• רגליים לקצה המיטה, כך שאין לאן להחליק מתחת.
• במיטה משלו, בחדר שלך, לפחות בחצי השנה הראשונה. לא באותה מיטה איתך.
• אף פעם לא להירדם איתו על ספה או על כורסה.
• בלי חימום יתר: שכבה אחת יותר ממה שאת לובשת, ובלי כובע בתוך הבית.
• מפסיקים לעטוף כשהוא מתחיל להתהפך, בדרך כלל סביב 3 עד 4 חודשים.
• מוצץ בשינה מוריד את הסיכון למוות בעריסה, גם אם הוא נופל. ביונקים, אחרי שההנקה התייצבה.
• בלי עישון בהריון, ליד התינוק ובחדר שלו.

זמן ערות הוא כמה זמן תינוק יכול להיות ער בין שינה לשינה. הוא מתארך עם הגיל: מחצי שעה עד שעה בחודש הראשון ועד 3 עד 6 שעות בגיל 10 עד 12 חודשים. הטבלה למעלה מראה את הטווח לכל גיל.

זה טווח מקובל ולא הנחיה רשמית. כל תינוק שונה, ולכן מסתכלות קודם על הסימנים: פיהוק, שפשוף עיניים, מצמוץ, מבט מרוחק, ופחות תנועה.

אחרי שנה לא מצאנו טווח ממקור מוסמך. ממשיכות לפי סימני העייפות ולפי שעת התנומה הקבועה.

• 0 עד 3 חודשים: חצי שעה עד שעה בחודש הראשון, ושעה עד שעתיים עד גיל 3 חודשים
• 3 עד 6 חודשים: שעה ורבע עד שעתיים וחצי בגיל 3 עד 4 חודשים, ו-2 עד 4 שעות מגיל 5 חודשים
• 6 עד 9 חודשים: 2 עד 4 שעות עד גיל 7 חודשים, ו-2.5 עד 4.5 שעות מגיל 7 חודשים
• 9 עד 12 חודשים: 2.5 עד 4.5 שעות עד גיל 10 חודשים, ו-3 עד 6 שעות מגיל 10 חודשים

• בגיל חודשיים בערך 4 תנומות ביום. עם הזמן התנומות פחות ויותר ארוכות.
• משלוש לשתיים: בדרך כלל בין 6 ל-9 חודשים.
• משתיים לאחת: מגיל שנה ומעלה. רוב הפעוטות ישנים תנומה אחת באמצע היום עד גיל שנה וחצי.
• סביב גיל 3 התנומה מתחילה להיעלם, ובגיל 3 בערך חצי מהילדים כבר לא ישנים בצהריים.
• מתי לתזמן? לפי כמה זמן הוא כבר ער, ולפי הסימנים. מגיל 9 חודשים לא לתנומה אחרי 15:30, כי תנומה מאוחרת דוחה את הלילה.

עד גיל 4 חודשים בערך אין לתינוקות מחזורי שינה קבועים, ולכן תנומות קצרות שכיחות מאוד.

מה שעוזר להאריך: לתזמן לפי זמן הערות, חדר חשוך ושקט, אותו סדר לפני כל תנומה, ולהניח במיטה מנומנם אבל ער, כדי שכשהוא מתעורר באמצע הוא יהיה באותו מקום שבו נרדם.

לא מצאנו מקור רשמי שאומר באיזה גיל תנומות מתארכות. אם הוא רגוע ומתפתח יפה, תנומות קצרות הן לרוב פשוט הקצב שלו.

התעוררויות בלילה נורמליות. בחודשים הראשונים תינוקות מתעוררים כדי לאכול, ובין 3 ל-6 חודשים זה עדיין תקין.

רוב התינוקות מתחילים לישון לילה שלם אחרי שהאוכל המוצק כבר מבוסס, בדרך כלל בין 6 ל-9 חודשים. יש שמתחילים כבר בגיל 3 חודשים, אבל לא כדאי לבנות על זה.

בהתעוררות: אור עמום, קול שקט, האכלה קצרה אם הוא רעב, החלפת חיתול רק אם צריך, וחזרה למיטה. מגיל חצי שנה אפשר לחכות דקה לפני שנכנסים.

שיניים, מחלה וקפיצות גדילה משבשות את השינה לכמה ימים. זה עובר.

לא מצאנו הנחיה רשמית ייעודית לקימה מוקדמת. מה שכן כתוב במקורות, ויכול לעזור:

• שעת קימה קבועה בכל בוקר.
• לצאת לאור יום מוקדם בבוקר. האור עוזר לשעון הפנימי.
• חדר חשוך, שקט וקריר בשעות הבוקר.
• מגיל 9 חודשים, בלי תנומה אחרי 15:30.
• אם יש גם ישנוניות או אי שקט במשך היום, ראי למטה מתי לדבר עם רופא/ת הילדים.

• מתחילים טקס שינה בסביבות גיל 3 חודשים.
• בגיל 3 עד 6 חודשים הטקס לוקח 30 עד 45 דקות: מקלחת או החלפה לבגדי שינה, האכלה, אור לילה עמום. כחצי שעה בין האכלה לשינה, ולהניח מנומנם אבל ער.
• מחצי שנה: מקלחת, צחצוח, חיתול, סיפור קצר, ושעה רגועה עם אור עמום לפני השינה, בלי מסכים.
• אותו סדר, בערך באותה שעה, כל ערב, וכל מי שמשכיב עושה אותו דבר.
• לא מצאנו המלצה רשמית לשעה מסוימת. מה שקובע הוא שעה קבועה ומספיק שעות שינה ביממה לגיל.

אין כאן הוראות להשאיר תינוק לבכות. אלה דרכים הדרגתיות, ואת יכולה לעצור בכל רגע.

• רוב התינוקות יכולים להתחיל ללמוד להרגיע את עצמם סביב גיל 3 חודשים.
• מגיל 3 חודשים: להניח במיטה מנומנם אבל ער, כדי שיתעורר באותו מקום שבו נרדם.
• עד חצי שנה: להרגיע בידיים ובקול שקט, ולנסות לא להשאיר אותו בוכה יותר מכמה דקות.
• מחצי שנה: לחכות דקה לפני שנכנסים. אם לא נרגע, להרים, לדבר בשקט ולהחזיר למיטה כשנרגע.
• נסיגה הדרגתית: יושבת ליד המיטה עם יד על הגב, ובכל 3 עד 4 לילות מתרחקת קצת, עד שאת כבר מחוץ לחדר. הלילות הראשונים קשים, ולרוב יש שיפור תוך שבוע בערך.
• לא מתחילים כשהוא חולה או כשבוקעות שיניים. מחכים שירגיש טוב.

• נחירות, נשימה רועשת או כבדה בשינה, או הפסקות בנשימה.
• קושי קבוע להירדם או התעוררויות רבות שלא משתפרות.
• ישנוניות, עצבנות או אי שקט חריגים במשך היום.
• וגם כשקשה לך להחזיק מעמד. זו סיבה מספיקה לפנות לאחות בטיפת חלב או לרופא/ה.
• אם הוא לא נושם, מכחיל או לא מגיב: 101 מיד.